תמר הייתה בת 26, בוגרת תואר בפסיכולוגיה עם מינוס של 38 אלף ש"ח, שוכרת דירה בגבעתיים, עובדת בבר שכונתי וחולמת יום אחד "לעשות משהו עם עצמה".
בינתיים, החיים עשו איתה משהו אחר.
היא שמעה על זה לראשונה ממישהי שעבדה איתה בבר: "שוגר דדי, שוגר מאמי. גברים עשירים שמחפשים קשר לא מחייב עם בחורות צעירות, אבל בסטייל — הם לא פרדטורים, הם פלטפורמה."
תמר נרשמה מתוך סקרנות. פרופיל אחד בלט:
מיקי, 54, הרצליה פיתוח.
"יזם, חובב ג’אז, אבא לשניים (לא מחפש אמא חדשה), מאמין בתקשורת פתוחה, לא שופט ולא נשפט."
בתמונה – גבר בג’ינס כהה, חולצה לבנה פתוחה בחזה, שעון יקר מדי, והבעה של מי שקנה מספיק כדי לחשוב שזה הופך אותו למעניין.
הם נפגשו בפעם הראשונה במלון בת"א, במסעדת שף. תמר הופיעה עם שמלה שאולה, עיניים חדות וגב זקוף.
"מה את מחפשת?" שאל מיקי.
"להרגיש שיש לי שליטה. אפילו אם היא מדומיינת," ענתה בלי למצמץ.
מיקי חייך. הוא אהב את הכנות. הם קבעו תנאים: היא תקבל דמי מחיה קבועים, מתנות, חופשות. הוא יקבל… מה בדיוק? לא רק מין, הוא טען. גם הקשבה. נוכחות. בריחה משגרת גירושין יקרה ומשקיעים חמדנים.
מה שתמר לא ציפתה לו, זה עד כמה זה יהפוך לנורמלי.
עוד חברות הצטרפו. קבוצה בוואטסאפ בשם "שוגריות אנונימיות". שיחה אחת ביום:
– “הוא קנה לי אייפון 15 אבל רוצה שאתקשר אליו כל ערב. מוגזם?”
– “תגידי תודה, שלי רק מתלונן שאני לא 'מחייכת מספיק'."
– “שלי מציע לי לעבור לאירופה. כדאי?"
אבל משהו בתמר התחיל להתעקם. הגבולות טשטשו. מדי פעם הוא נגע בה בברך במסעדה, והיא לא ידעה אם זה נעים או מתסכל.
כשהוא ביקש שתבוא איתו לאירוע עם חברים שלו — היא הבינה שהופכת מאישה צעירה לאביזר נלווה.
בלילה היא בהתה בתקרה ושאלה את עצמה:
אם הכל מוסכם, אם יש חוזה לא כתוב — למה היא מרגישה נמכרת?
הסיפור שלה לא היה ייחודי.
בפריז, ברלין, תל אביב, דובאי, אפילו אוניברסיטאות באמריקה — המודל הזה פרח. אתרי שוגר דדי הציעו "תמיכה הדדית" במקום אהבה.
ובדור של חובות, דמי שכירות מופרכים ורשתות חברתיות שמודדות שווי בערך חיצוני — זו כבר לא סטייה. זו אסטרטגיה.
יום אחד, מיקי שאל אותה פתאום:
"תגידי, את מאוהבת בי קצת?"
והיא ענתה בשקט:
"אני אפילו לא בטוחה אם אני אוהבת את עצמי כשאני איתך."
הוא שתק. בפעם הראשונה.
תמר עזבה את הסידור חודש אחרי. בלי דרמה. בלי סצנה.
היא התחילה לעבוד ככותבת תוכן — משעמם, כן, אבל שלה.
היא הייתה ענייה יותר, אבל פתאום הייתה חופשיה יותר.
ולפעמים, בערב, כשחברה שלחה לה לינק לפרופיל של שוגר חדש מאמריקה עם מטוס פרטי וחיוך שווה מיליון — היא רק שלחה אימוג’י של גולגולת ואמרה:
"Been there, priced that."