שלום שלום,
קוראים לי דין ואני משתייך לקהילה של קוקסינליות. והנה הסיפור המקוצר שלי – ועכשיו בן מגיע לחתונה עם – אני לא יודע, איזו בחורה מפייסבוק, ואני אראה כמו אידיוט שהולך לבד. כי אני אידיוט. כי אני זו שזרקתי אותו. אלוהים, אני אידיוט." צ'רלי נאנק ונופל על המיטה. "אה, זה לא כזה נורא," אומרת רונית ופותחת את הווילונות. הם מתיישבים על שולחן העבודה של צ'ארלי הזרוע בתיל. "זה כל כך גרוע," מתעקש צ'רלי. "לא. אתה לא מבין את זה. אם אעזוב עכשיו, זה ייראה כאילו אני אידיוט הומו פתטי. אם אלך, אני נראה אפילו יותר כמו אידיוט הומו פתטי שעשה לעברו עיני ירח". "בֶּאֱמֶת? בחתונה של מישהו אחר? צ'רלי, אין לך טעם בכלל." סקרלט מיישרת פסלון על שולחנו של צ'רלי. "זה לא מצחיק." "זה קורע מצחוק. שניים מחברינו לכיתה מתחתנים בגיל שמונה עשרה, מה שבדרך כלל אומר שמישהו בהריון, חוץ מזה ששניהם לסביות סיסג'נדריות, ונפרדת מהחבר שלך כי חשבת שהוא אוהב רק בחורים ואתה… אולי לא אחד", אומרת סקרלט, ומכירה בעדינות במבט הבוהק של צ'ארלי, "אלא שברור שהוא לא אוהב רק בחורים, כי הוא הולך עם בחורה עכשיו, ואתה עדיין מחבב אותו למרות שאני חושב שהבעיה היא לא שהוא רק בחורים אלא בחורים ( ובנות) בלבד, אז זה אומר שאתה צריך להתגבר עליו בכל מקרה, ואני כאן כדי לעזור. בואו נעשה מהפך".
"אני לא מקשיב לך," צ'רלי אומר, מתחבא מתחת לכרית. "אני לא מקשיב." "צ'רלי – אתה צריך דייט, נכון?" "כנראה." "והיא צריכה להיות לוהטת, נכון?" "מי אמר 'היא'?" "סבול איתי בעניין הזה. ואתה סוג של היא, נכון?" כאילו קוקסינליות?
צ'ארלי מתיישב וסוחט את הכרית בעדינות. "אני לא יודע." "טוב," אומרת סקרלט. "עכשיו זה זמן מצוין לגלות. כבר עשית את מצב החתונה הזה לגמרי עליך…"
"היי-"
"- אז זה לא כמו לעשות את זה יותר עליך הולך להרוס משהו. אני מקבל את ערכת האיפור שלי. אתה יושב חזק." סקרלט מטפסת על פני המוניטור של צ'רלי ומטפסת למרפסת מחוץ לחלון. צ'רלי צופה בהם קופצים משם לגג שלהם. לפעמים צ'רלי חושב שכנראה יהיה קל יותר אם סקרלט לא הייתה גרה ממש ליד. זה יהיה בטוח יותר, לפחות – אבל לפני שמישהו יכול לדאוג, סקרלט חוזרת, איפור ביד, כדי לסדר הכל בצורה מושלמת על כיסוי המיטה. "יש לך את הפרצוף המושלם," סקרלט מפטפטת ומתיישבת. "כל כך נקבה! תראה את השפתיים האלה. יש לי פאה שתיראה עליך מושלמת. אל תזוז. אני לא מאמין שאני ילד התיאטרון במערכת היחסים הזו. מחשבות על צבע הצללית הזה?"
"זה מבאס," צ'רלי ממלמל. "חכה עד שתשמע את התוכנית שלי לחתונה," מצייצת סקרלט, וצ'ארלי מביט במצב רוח מבעד לחלון….